מה בין ai לבטחון עצמי

שנת 2026 תזכר כשנה שנפל בה דבר. בשנה זו נכנס השימוש בבינה מלאכותית כחלק בלתי נפרד מחיי רוב האנשים, ובמהירות הבזק השימוש בה נכנס לכל תחומי החיים כולל תחומים אישיים מאוד. שנה זו תזכר כרגע ההיסטורי שבו בני האדם ברגע אחד עברו לסמוך על הבינה המלאכותית יותר מאשר על עצמם. התופעה הזאת מזיקה באופן ישיר וקריטי למערכות הרגש שלנו.

נעביר את המבט אל מה שקורה בתוך תת המודע תוך כדי כניסתה של מהפיכת הבינה המלאכותית אל חיינו, ונלמד על כך מתוך דוגמא: אדם רוצה לכתוב ברכת יומולדת לבת או בן הזוג שלו. הפעולה הזאת דורשת לא מעט... היא דורשת העמקה בשאלות "מה אני מרגיש" ו "מה אני רוצה להגיד". אלה שאלות מאוד אינטימיות שלנו עם עצמנו, רק אנחנו יודעים את התשובות אליהן, אבל לפעמים זה יכול להיות קשה לענות עליהן ולדייק את התשובות. עד כניסת הבינה המלאכותית, אותו אדם היה מתאמץ ומשתדל, וגם אם זה היה ממש קשה, הוא לבסוף היה כותב מה שהיה מצליח, ומי שקיבל את הברכה היה מתרגש ונותן לעצמו להתמלא באהבה מעצם קיומה של הברכה. היתה מועברת ומתקבלת אהבה טהורה ואותנטית. בעידן הבינה המלאכותית רוב האנשים יוותרו מראש על המאמץ הלא פשוט שנדרש כדי להתעמק בשאלות האלה, וימהרו לתת לצ'ט לענות במקומם על השאלות ולנסח במקומם את הברכה.

מה תת המודע קולט ולומד ברגע הזה? הוא קולט מסרים של הקטנה עצמית. "אני לא מספיק טוב", "אני לא מסוגל", "אם אנסח בצורה לא מקצועית לא יאהבו אותי" וכן הלאה וכן הלאה. וזה נכון שמראש חלק מהתחושות האלה הן אלה שהובילו לשימוש בבינה המלאכותית, אבל עדיין - זה שקושי נפתר בקלות על ידי רובוט מגדיל את תחושת חוסר המסוגלות. מה שתת המודע לומד בתהליך הזה הוא מסוכן מאוד: הברכה נכתבה, והיא יותר יפה ויותר חכמה ממה שיכולתי לכתוב לבד, אז מרגע זה לא אנסה את זה שוב בעצמי. לא אקח סיכון, לא אתאמץ כשממש קשה לי, לא אטעה, לא אנסה שוב - או במילים אחרות, אוותר על תהליך הלמידה וקבלת המיומנות.

לאורך זמן מה שצפוי לקרות, זה שמי שיתמסר במידה מופרזת לשימוש בבינה המלאכותית ינוון את המנגנונים הכי חשובים של המוח שלו, ולכן המסר שיוצא מכאן הוא חד וברור: תסכימו להשאר בני אדם בשר ודם. תבחרו להמשיך לטעות ולהתאמץ גם אם מישהו אחר יודע במהירות לפתור את מה שממש קשה לכם לעשות לבד.

אל תוותרו על האותנטיות. אתם בני אדם וככה אתם הכי יפים ושווים